השנה החולפת הייתה אחת מהשנים המאתגרות ביותר שידעה החברה הישראלית בשנים האחרונות. המצב הביטחוני המורכב, המשברים הכלכליים, וחוסר הוודאות הפוליטית השפיעו על כולנו. עם זאת, נשים בישראל חוו את הקשיים בצורה ייחודית, כשהן מתמודדות לא רק עם האתגרים האוניברסליים, אלא גם עם נושאים ספציפיים הנובעים מאי השוויון המגדרי
השפעת המצב הביטחוני על נשים
כשהמצב הביטחוני בישראל מסלים, נשים מוצאות את עצמן במוקד ההתמודדות, הן בעורף והן בחזית. לפי נתוני צה"ל, כ-17% מהמשרתים בסדיר הם נשים, כולל תפקידים קרביים ותפקידי פיקוד בכירים. במקביל, בעורף, נשים נאלצות להתמודד עם חרדות ודאגות יומיומיות לבני משפחתן ובמקביל להמשיך ולתפקד בעבודה ובבית.
בנוסף, במחקר של אוניברסיטת תל אביב נמצא כי רמות הלחץ והחרדה בקרב נשים בישראל עלו באופן משמעותי בתקופות לחימה, במיוחד בקרב אימהות לילדים קטנים. המצב הביטחוני, אם כן, מחייב התמודדות מתמדת עם קשיים נפשיים וניהול חיי שגרה מורכבים.
כלכלה ותעסוקה: הפערים עדיין כאן
המשבר הכלכלי בשנה החולפת העמיק את הפערים בשוק העבודה, ופגע במיוחד בנשים. לפי נתוני הלמ"ס, הפער בשכר החציוני בין גברים לנשים בישראל עמד על כ-33% ב-2023, כאשר נשים מרוויחות בממוצע פחות מגברים כמעט בכל תחום. הפער הזה לא נובע רק מהבדלים במקצועות, אלא גם מתפיסות חברתיות עמוקות שמובילות לאי שוויון בשוק העבודה.
בנוסף, במחקר של מכון טאוב נמצא כי במהלך משבר הקורונה, שיעור הנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת היה גבוה בכ-20% יותר מזה של הגברים. למרות שהמשבר כבר נמצא מאחורינו, ההשפעות ארוכות הטווח על תעסוקת נשים ניכרות עד היום, והקושי למצוא יציבות כלכלית עבור רבות מהן עדיין קיים.
מחקר שיצא בימים אלו ע”י מרכז אדוה ומכון ון ליר בירושלים בשיתוף קרן פרידריך אברט על השלכות המלחמה על נשים בישראל נראה כי ישנה פגיעה משמעותית בתעסוקת נשים, במיוחד בקרב עובדות שעתיות, עצמאיות, ונשים ערביות. נשים היו רוב בקרב המפוטרות והיוצאות לחל"ת. ניתן לזהות דפוס מגדרי בהיעדרות מהעבודה מפרוץ המלחמה – בקרב הגברים, 18% מהנעדרים באוקטובר 2023 גויסו למילואים – שיעור שהלך וגדל עד לשיא של 41% בינואר 2024, וירד בהדרגה עד ל-6% באפריל ובמאי. בקרב הנשים, שיעור הנעדרות מהעבודה בשל גיוס מילואים עמד בשיאו על 7% בינואר 2024. מנגד, שיעור הנשים שנעדרו בשל מחלה שלהן או של בן/בת משפחה היה גבוה יותר לאורך כל התקופה, עד לכרבע מהנשים שנעדרו בחודשים ינואר ופברואר (בהשוואה ל-16% ו-19% מהגברים, בהתאמה). נשים אף לקחו יותר ימי חופשה בהשוואה לגברים.
חשוב להדגיש כי עליית היעדרות הנשים ממקום עבודתן נובעת מירידה בחלוקת הנטל בבית ועם הילדים.ות ועל כך שהפכו כמעט אמהות יחידניות, וכן עלייה במצוקות הנפשיות שלהן ושל ילדיהן, בטח כשמדובר על נשות המילואימניקים אשר חלקם נקראו לצבא כבר בפעם השלישית השנה.
אלימות מגדרית: המציאות העגומה
אלימות כלפי נשים היא נושא כאוב שמחמיר בשנים האחרונות. ב-2023, נרשמו מעל 20 מקרי רצח של נשים בישראל על רקע מגדרי, נתון שממשיך להטריד את הציבור ואת רשויות החוק. לפי נתוני ארגון נעמ"ת, מספר הנשים שנפגעו מאלימות במשפחה עלה בכ-30% לעומת השנה הקודמת, כתוצאה משילוב של לחצים כלכליים, חברתיים וביטחוניים.
בנוסף, דו"ח של מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל דיווח על עלייה של 25% בפניות במהלך השנה האחרונה, כאשר אחת מכל שלוש נשים בישראל מדווחת כי חוותה הטרדה מינית לפחות פעם אחת במהלך חייה. הנתונים האלו מבהירים את הצורך הדחוף בחיזוק מערכות התמיכה ובשיפור המענה לנפגעות.
במחקר של מרכז אדוה ומכון ון ליר בירושלים בשיתוף קרן פרידריך אברט ניכר שישנה עלייה נוספת בחומרת מקרי האלימות במשפחה, לצד ירידה בפניות לעזרה בחודשים הראשונים למלחמה. זהו דפוס שונה מהזכור מהחודשים הראשונים של מגפת הקורונה שבה ניכרה עלייה גדולה בדיווחים אודות אלימות במשפחה על רקע מדיניות הסגר. השוני בהיקף האלימות המדווחת בחודשי המלחמה הראשונים נובע מתחושת חוסר לגיטימציה להתלונן או לפנות לגורמי טיפול לאור הפגיעות הקשות על רקע המלחמה וחוסר פניות של הנפגעות לטפל בעצמן.
מנהיגות נשית: אור בקצה המנהרה?
מהנתונים של תחילת שנת 2023 נראה כי למרות האתגרים, שהיו לפני המלחמה, נשים רבות הוכיחו את עצמן כמובילות בכל תחומי החיים. לפי דו"ח מכון ון ליר, שיעור הנשים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי עמד על 39% ב-2023, והייתה גם עלייה במספר הנשים בעמדות מפתח בעולם העסקי ובפוליטיקה.
ומה עכשיו? למרות הנתונים המשופרים בשנת 2023, בשנת 2024 ההתקדמות נעצרה ואף נצפתה ירידה חדה בייצוג נשים בעמדות מפתח ובקבלת החלטות וזאת למרות שנשים הוכיחו עצמם בקרב ובעורף; למרות תפקידן המרכזי בחברה האזרחית ובהתמודדות עם המשבר. בכנסת הנוכחית ישנן רק 29 חברות כנסת, לעומת 35 בכנסת הקודמת. בקבינט המדיני-ביטחוני מכהנת אישה אחת בלבד, ובקבינט החברתי-כלכלי – רק 3 נשים מתוך 19 חברים, וכן נצפתה לא מעט פגיעה בשוק התעסוקה כולו.
נשים מוכיחות שוב ושוב עד כמה הנוכחות שלהן בכל הרבדים של החברה הישראלית קריטית להישרדותה, חוסנה, התאוששותה וצמיחתה של החברה כולה.
אני רוצה לפנות אליכם הגברים:
שוויון מגדרי אינו רק נושא של נשים. כאשר אנו שואפים לשוויון, אנו פותחים דלתות לא רק עבור נשים אלא גם עבור עצמנו, הגברים.
שוויון מגדרי יוצר סביבות עבודה פתוחות, מסבירות פנים ומכילות, שבהן כל אחד ואחת יכולים להביא את מלוא הפוטנציאל שלהם לידי ביטוי. זה מאפשר לנו לחיות בחברה שבה הכישרון והיכולות קובעים את דרכנו, ולא המגדר שלנו. זה מאפשר לכם הגברים, גם לחלוק תחושות, קשיים ולהעזר במידה ויש לכם אתגרים.
כאשר אנו תומכים בשוויון מגדרי, אנו מקדמים חברה בריאה יותר, שבה התקשורת פתוחה וההזדמנויות שוות לכולם. אנו מגדלים את דורות העתיד שיבינו את החשיבות של שוויון ויכירו את היתרונות של עבודה משותפת, שיתוף פעולה ושותפות בין המגדרים.
בואו נמשיך לשאוף לשוויון ונפעל יחד כדי ליצור עולם טוב יותר לכולנו. זוהי לא רק משימה נשית; זו משימה של כולנו, וכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לתרום לשינוי.
לסיכום
השנה החולפת הייתה מאתגרת במיוחד עבור המשק הישראלי כולו ועבור הנשים בפרט, אך עם כל האתגרים הללו, ישנם גם צעדים חיוביים ומעודדים. המשך עבודה לא מתפשרת של ארגוני נשים וארגונים החותרים לשוויון מגדרי תביא לתוצאות, אין לי ספק. עלינו להמשיך להיאבק למען שוויון ונתינת שוויון הזדמנויות מלא לנשים, ולאחל לשנה חדשה של תקווה, שגשוג והתקדמות – שנה שבה הנשים בישראל יוכלו להרגיש חשובות ושוות.
איחולים לשנה החדשה
בשנה החדשה, אני מאחלת לנשים בישראל להמשיך להיאבק לקידום השוויון המגדרי. נתוני הלמ"ס מראים כי הפערים בשכר ובתעסוקה עדיין גדולים, אך יש מקום לתקווה שנוכל לצמצם אותם עם המדיניות הנכונה וההתמדה במאבק.
אני מאחלת שנמשיך לפעול להקטנת מקרי האלימות כלפי נשים. יש צורך להמשיך את הלחץ הציבורי להחמרת הענישה ולהרחבת השירותים לנפגעות אלימות מגדרית. שיפור מערכות החינוך שיחנכו לשוויון מגדרי מהגיל הרך יכול גם הוא לתרום לעתיד שבו נשים ירגישו בטוחות ומוגנות יותר.
אני מאחלת לכל אישה בישראל שנה של צמיחה, חוזק ועוצמה. שנה שבה כל אחת מאיתנו תוכל למצוא את הכוח האישי שלה ולהשפיע על הסביבה שלה. שנמצא את הדרך להוביל את עצמנו ואת המדינה לעבר חברה שוויונית יותר, בטוחה יותר ומחבקת יותר.
אני מאחלת לכם הגברים, שתזכו לשנה של שקט, בשורות טובות וחלוקה בנטל, בצבא, בשוק העבודה ובבית.
ולבסוף אני רוצה לאחל לכולנו: שנזכה לראות את החטופים והחטופות, החיילים והחיילות במהרה בבית. שתושבי ותושבות העוטף והצפון יחזרו לביתם בבטחון והחלמה מלאים.
הכותבת: מיכל מטס ליטמנוביץ' מייסדת ומנכ"לית משותפת- עבודה שווה
המאמר מבוסס על נתונים ממספר מקורות לגבי מצבן של הנשים בישראל:
פערי שכר מגדריים (מעריב)
דו"ח פערי השכר במגזר הציבורי (כלכליסט)
תעסוקת נשים בהייטק ובתחומים נוספים (וואלה כסף )
חלוקת עבודה: פערי שכר בין נשים לגברים בישראל (מרכז טאוב)
הפער השני בגודלו במדינות ה־OECD: נשים בישראל מרוויחות 30% פחות מגברים (מעריב)
חיוניות, שקופות ומודרות: השלכות המלחמה על נשים בישראל (מרכז אדוה ומכון ון ליר בירושלים בשיתוף קרן פרידריך אברט)
Comments